תגית: שוויון מגדרי

המאבק לשוויון מגדרי בשוק העבודה רושם הישג משמעותי

המאבק לשוויון מגדרי בשוק העבודה רושם הישג משמעותי עם החלטת הממשלה כי לפחות 50% מנושאי המשרות הבכירות בשירות המדינה תהיינה נשים.

יוזמת ההחלטה, השרה מירב כהן: ״אני מאמינה ששוויון מגדרי, גם בתפקידים בכירים, ישפר את עבודת הממשלה ויהווה איתות למגזר העסקי, שלו אנחנו רוצים לשמש דוגמה״.

שוויון מגדרי בשירות המדינה- מעכשיו גם בתפקידים הבכירים. הממשלה אישרה היום את הצעתה של השרה לשוויון חברתי ולגמלאים, ח״כ מירב כהן, אשר תבטיח ייצוג הולם לנשים בשיעור של לפחות 50% מכלל כוח האדם במשרות הסגל הבכיר והמוביל ובשכבה הבכירה ביותר בשירות המדינה. מדובר בנושאי משרה הכפופים ישירות לדרגת מנכ״ל או מקבילים לו. במסגרת זו, נציב שירות המדינה יקבל מרה"ם סמכות לייעוד משרות לנשים בכלל הדרגות, כולל במשרות הבכירות בשירות המדינה. הקריטריונים שבהם מייעדים אישה בלבד למשרד ייקבעו ע"י צוות משותף של השרה לשוויון חברתי ולגמלאים, ח"כ מירב כהן, השר זאב אלקין, נציב שירות המדינה, פרופ' דניאל הרשקוביץ וראש הרשות לקידום מעמד האישה, גב' אוה מדז'יבוז'
נציב שירות המדינה מעולם לא הוסמך לתת תפקידים ייעודיים בסגר המוביל ובסגר המוביל הבכיר, בדומה למה שנעשה בעבר עם הקהילה הערבית והקהילה האתיופיות.

בנוסף, הצעתה של השרה כהן קובעת כי נציבות שירות המדינה תהיה מחויבת לדווח שבכל ועדות הבוחנים וועדות האיתור חברות לפחות 50% נשים. במקביל, הרשות לקידום מעמד האישה, בראשות אוה מזד׳יבוז׳, תנהל ותעדכן מאגר של קורות חיים של נשים עם ניסיון רלוונטי אשר כשירות לכהן בתפקידים השונים ועומדות בתנאי הסף של שירות המדינה.
נוסף על כך, השרים יהיו מחוייבים לדווח לנציב שירות המדינה על אחוז הנשים במשרדיהם ובוועדות הציבוריות תחת אחריותם.

השרה לשוויון חברתי ולגמלאים, ח״כ מירב כהן:
״אני מאמינה ששוויון מגדרי, גם בתפקידים בכירים, ישפר את עבודת הממשלה ויהווה איתות למגזר העסקי, שלו אנחנו רוצים לשמש דוגמה. יש לציין כי כיום יש הרבה מאד נשים שמועסקות במגזר הציבורי, אבל לצערי לא מספיק מהן מכהנות בתפקידים הבכירים ביותר  ואת זה אנחנו מבקשות לשנות. ההחלטות החשובות הללו דרושות בכדי שנראה יותר נשים בצמתי ההכרעה, והחל ממחר נצטרך לעבוד בצורה שיטתית ונחושה על מנת לגרום להחלטות הללו להפוך למציאות. אני רוצה להודות למנהלת הרשות למעמד האישה אוה מזד'יבוז', ולנציב שירות המדינה פרופ' דניאל הרשקוביץ על השותפות לדרך״.

ראש הרשות לקידום מעמד האישה, אוה מדז'יבוז':
כל המחקרים הוכיחו שאחת המשוכות העומדות בפני נשים היא המעבר לעמדות בכירות ולדרגי ניהול. גם במקצועות ובמקומות עבודה שבהם יש רוב נשי מובהק, עדיין עמדות הניהול נתפסות באופן קבוע על ידי גברים. מכאן חשיבות ההצעה – היכולת של נשים להתקדם לתפקידי ניהול ולתפוס מקום של ממש בקרב מקבלי ההחלטות. אנחנו ברשות לקידום מעמד האישה נערכנו מראש לקראת העלאת ההצעה לישיבת הממשלה על ידי הקמת מאגר הנשים הבכירות המכיל בתוכו שורה ארוכה של מועמדות ראויות, מתאימות ומקצועיות לכל תפקיד ניהולי. בטוחה אני כי בהובלתה של ח״כ מירב כהן השרה לשוויון חברתי נראה יישום מהיר של ההחלטה כבר במהלך 2021"


כנס העתיד בשוויון מגדרי: מעצבים את המחר

ביום שני ה-17/12/18 יתקיים כנס רב פאנלים והיבטים של המועצה לקידום נשים במדע ובטכנולוגיה בשיתוף משרד המדע והטכנולוגיה בנושא "העתיד בשוויון מגדרי".
מצורפת להלן תכנית הכנס:
Document-page-001
להורדת תכנית הכנס: תוכנית הכנס הסופית 


מרכז "שוות" מודיע: נשים אינן שוות בישראל

הבקשה לעשות שימוש במדיה החדשה כדי לקדם את קולותיהן של נשים מתחדד אל מול הממצאים של מרכז 'שוות' המציג היום את מדד המגדר 2015. על פי הממצאים – אי השוויון המגדרי בישראל בעשור האחרון נותר בעינו.

להלן הממצאים העיקריים:

משכילות יותר: נשים רוכשות השכלה כדי להשתלב בזירה הציבורית, אך אינן מצליחות לתרגמה להישגים בשוק העבודה ולצמצום הפערים בעוצמה הפוליטית והכלכלית;

בשנת 2013 48.3% מן הנשים בישראל היו בעלות 13 שנות לימוד ומעלה, לעומת45.4% מהגברים;

חמישית בלבד מהפרופסורים בישראל הן נשים

***

עניות יותר: בשנת 2013 שיעור הנשים העניות היה 18.4%, לעומת 16.5% גברים עניים

***

מופלות יותר: ב-2013 הועסקו 6,631 (15%) נשים בלבד בתפקיד מנכ"ל –

לעומת 37,940 מנכ"לים גברים

***

אמהות יותר: מספר המשפחות החד-הוריות שבראשן נשים הגיע בשנת 2012 לכ-148,000 משפחות – לעומת כ-18,000 משפחות בלבד בראשות גברים; ב-2013 חלה ירידה קטנה במספר המשפחות החד-הוריות שבראשן גבר, ולעומת זאת מספר המשפחות החד-הוריות שבראשן נשים עלה ב-10,000;

היחס בין משפחות חד-הוריות שבראשן אישה ובין משפחות חד-הוריות שבראשן גבר

הוא יותר מפי 8 בממוצע

***

מספר הגברים המועסקים במשרה חלקית הוא פחות ממחצית ממספרן של הנשים (כ-243,900); שיעור השתתפותן של הנשים בכוח העבודה הלך וגדל עם השנים והגיע ל-58.2% מכלל הנשים בגיל העבודה, לעומת 69.4% מהגברים

***

בחברה הערבית חלה ירידה בשיעור השתתפותן של נשים בשוק העבודה – מ-27.1% ל-26.3%

***

מחברות הדוח קוראות לשרה לשיוויון מגדרי לאמץ את מסקנות המדד ולמסד הטמעת חשיבה מגדרית כאמצעי רגולטורי בעבודת המשרד למול כל משרדי הממשלה

***

הממצא המרכזי בדוח קובע כי על אף שיפור מסויים שחל בפרמטרים אחדים, עומק האי-שוויון בכל הממדים נותר גבוה (59%), במיוחד בממדי העוצמה, שוק העבודה והמגדור מקצועי.

במרבית הממדים, השיפור לאורך השנים במצב הנשים מלווה על פי רוב בשיפור דומה במצב הגברים – בבחינת 'הרצפה עולה אך התקרה נוסקת' – ולפיכך הפער נשאר יציב למדי. מנגד,הצמצום בפער המגדרי מעיד בדרך כלל על הרעה במצב הכללי, כלומר על מציאות שבהלגברים ולנשים גם יחד יש פחות הזדמנויות. לפיכך, המבט המגדרי מאפשר לראות שצמצום הפערים לאו דווקא מעיד על מגמת שיפור במצב החברתי, ולעתים הוא משקף דווקא הרעה בתנאים הכלכליים והחברתיים הכלליים.

 

פרופ' חנה הרצוג מציינת כי האסטרטגיה של הטמעת חשיבה מגדרית לקידום שוויון צריכה להביא בחשבון את האינטרסים והצרכים הנבדלים של נשים מקבוצות אוכלוסייה מגוונות וממיקומים חברתיים שונים. "כמו כן", הוסיפה, "ההשלכות של תוכניות פעולה, של חוקים, של סוגי מדיניות ושל הקצאות משאבים, צריכות להיבחן בראי הצרכים הנבדלים של נשים מקבוצות שונות, כדי להבטיח שהצדק והשוויון המגדרי לא יהיו נחלתן של נשים משכבה מסוימת בלבד".

פרופ' נעמי חזן הדגישה כי מכל התחומים שנבחנו במדד המגדר, בתחום העוצמה נמצא האי-שוויון העמוק ביותר. לדבריה, לתיקונו של מצב זה נחוץ להפעיל מנגנונים להעדפה מתקנת, ולו לפרק זמן קצוב, במשרות הכרוכות במינויים, ולהבטיח ייצוג של נשים מקבוצות אוכלוסייה מגוונות במשרות נבחרות. פרופ' חזן הוסיפה כי הימנעות מנקיטת צעדים מן הסוג הזה עד כה – כפי שבאה לידי ביטוי, בין השאר, במתן מימון למפלגות המדירות נשים או באי-הבטחת ייצוג ריאלי לנשים בגופים ממשלתיים ובשלטון המקומי – תרמה ישירות להנצחת המבנה הממוגדר של המרחב הציבורי. עוד הוסיפה כי את עקרון הייצוג הריאלי יש להחיל גם על שוק העבודה, כפי שנעשה למשל באיחוד האירופי. "בין השאר נחוץ להגדיר יעדים מספריים במשרות מפתח בשירות הציבורי, כדי להגדיל את ייצוג הנשים בהן בתוך פרק זמן קצר יחסית", אמרה.

 

ד"ר הגר צמרת-קרצ'ר, החוקרת הראשית של דוח 2015, ציינה כי הטמעת חשיבה מגדרית כאסטרטגיה לקידום שוויון מגדרי היא מהלך חדשני המצריך מיומנויות ובסיסי ידע חדשים. לשם כך נדרשת הכשרה המותאמת לקהלי יעד שונים: מקבלי החלטות בכל הדרגים, ממונות על מעמד האישה, ויועצות למעמד האישה ולשוויון מגדרי. לדבריה, "יישום גישה זו על-ידי השרה לשוויון מגדרי והרשות לקידום מעמד האישה, ייצור את התשתית המקצועית הנדרשת כדי להטמיע חשיבה מגדרית בתהליכי התכנון, הקצאת המשאבים וקביעת המדיניות בכל הרמות".

***

העבודה של המרכז במכון ון ליר ראויה לציון. התייחסותן של החוקרות לחשיבות הקידום והייצוג של נשים ממגוון קבוצות החברה, השיוכים האתניים והלאומיים משמעותית וחשובה. יחד עם זאת התייחסות זו לא באה לידי ביטוי הלכה למעשה בהודעה לעיתונות שיש בה ייצוג של נשים מפלח מובחן באוכלוסיה – דבר המלמד כי עוד דרך ארוכה לפנינו להגיע לשוויון המיוחל וליישום עיקרון המגוון (DIVERSITY) גם בעבודה הנעשית במסגרות פנימיות של השיח.

 


%d בלוגרים אהבו את זה: