קול קורא להשתתפות בתערוכה

הפורום למשפט, מגדר ומדיניות חברתית מזמין נערות ממגוון קבוצות החברה בישראל להשתתף בתערוכה וירטואלית.
בכדי להשתתף בתערוכה יש לשלוח עד לתאריך ה-15/2/21 סעיף אחד מהכרזת זכויות הנערה המצורפת להלן, תיאור של עד 200 מילים בהקשר לבחירתך וכן צילום עצמי, או צילום המציג את עולמך או את הבחירה שעשית — למייל genderlawcenter@gmail.com.
בשורת הכותרת כתבו: "השתתפות בתערוכה" וצרפו למייל את המשפט בו בחרתן, פסקה, צילום ופרטי קשר.

בקרת נזקים? שוויון מגדרי אחרי תקופת טראמפ

מבחינה פמיניסטית, עידן טראמפ מעלה שאלות רבות, החל מהתגברותו על קלינטון, האישה הראשונה שהתמודדה לנשיאות בארצות הברית, זאת בתמיכת 53% מהנשים הלבנות שהצביעו בעבורו! והמשך במדיניות שהנהיג שכללה בין השאר חתימה על צו נשיאותי האוסר על ארגוני צדקה בינלאומיים להשקיע כסף בהקמת קליניקות להפלה ונאומים פומביים נגד הפלות.
שבוע לפני חילופי השלטון בארצות הברית, בתאריך ה- 13/1/2021 בשעה 18:00, יתקיים בזום פנל מרתק הבוחן את קץ עידן טראמפ מפרספקטיבה פמיניסטית, בהתייחסות לתנועת MeToo# ומשמעות עלייתו של ביידן לשלטון בארה"ב.
האירוע בהשתתפות: ד"ר יעל שטרנהל, פרופ' פנינה להב, פרופ' צביקה טריגר, פרופ' נויה רימלט, ופרופ' שולמית אלמוג.

האירוע פתוח. הרשמה בכתובת: https://haifahdsk.formtitan.com/GenderNTrump

שתפו והשתתפו!

המלצות לקידום סביבת לימודים ועבודה בטוחה בתקשורת המקוונת

האקדמיה לשוויון היא ארגון חברות וחברים החותר לקידום שוויון וייצוג באקדמיה של כל הציבורים החיים בישראל, מתוך בקשה לקדם צדק ושוויון בחברה בישראל. בין פעולות הארגון החשובות, ניתן לציין מיגור יחסי מרות והטרדות מיניות באקדמיה.

אנחנו שמחות לשתף את דוח ההמלצות לקידום סביבת לימודים ועבודה בטוחה בתקשורת המקוונת במוסדות להשכלה גבוהה אותו כתב צוות הפועל נגד הטרדות ופגיעות מיניות באקדמיה במסגרת הארגון.

מסמך זה חשוב במיוחד נוכח השעות הרבות שמרצות, מרצים, סטודנטיות וסטודנטים מבלים בזום.

הקדמה

במרץ 2020, השתלטה התקשורת המקוונות על העבודה והלימודים במוסדות להשכלה גבוהה. בתחילה, דיווחו נפגעות פגיעות והטרדות מיניות באקדמיה על הקלה במצבן, שכן הן יכלו ללמוד בלי החשש להיתקל במי שפגע בהן ברחבי הקמפוס. לאור דיווחים אלה, ניתן היה לשער שמשבר הקורונה, ובעקבותיו הדרישה לריחוק פיזי ופתרונות הלמידה המקוונת, יביאו לצמצום משמעותי בפגיעות מיניות. אולם, לא חלף זמן רב עד שגילינו שהשערה זו אינה נכונה.

אל צוות המאבק בהטרדות ופגיעות מיניות של ״אקדמיה לשוויון״ הגיעו מספר פניות על הטרדות מיניות בתקשורת המקוונות. גם הנציבות הממונות על המניעה והטיפול בהטרדות מיניות במוסדות להשכלה גבוהה העידו שהגיעו אליהן פניות מסוג זה. לאור הפניות, החלטנו שנדרשת חשיבה מחודשת – על סביבה בטוחה בכלל, ובמרחבים המקוונים של ההוראה, המחקר והעבודה בפרט.

על בסיס הפניות אל צוות המאבק בהטרדות ופגיעות מיניות של ״אקדמיה לשוויון״ ועל בסיס שיחות עם כמה מן הנציבות הממונות, גיבשנו מספר המלצות וקווים מנחים שעשויים לייצר סביבה בטוחה גם בתקשורת המקוונת השולטת במוסדות להשכלה גבוהה.

להמשיך לקרוא


שלושה נתיבים לרות: אישה רודפת צדק

למנהיגות נשית פנים רבות. שיח העוסק בשאלות מה הופך אישה למנהיגה וכיצד ניתן לקשר ולחבר בין נשים מנהיגות שהותירו חותמן בעבר הרחוק למנהיגות פורצות דרך בנות ימנו – יתקיים ביום רביעי ה- 21/10/20 בשמונה בערב באירוע משותף של פורום צ׳רני לדיפלומטיה חדשה, והפורום למגדר, משפט ומדיניות של הפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה.

השיח יתקיים און-ליין בשפה האנגלית ויעסוק בדמויותיהן של רות המואבייה, רות גביזון ורות ביידר גינסבורג. כל זאת בפאנל ״שלושה נתיבים לרות: אישה רודפת צדק״ שבו שלוש נשים רבות פעלים תספקנה הצצה לכל אחת מדמויותיה של רות.


פרופ' שולמית אלמוג – מנהלת מייסדת משותפת של המרכז למשפט, מגדר ומדיניות, ופרופסור מן המניין בפקולטה למשפטים – תדבר על דמותה של רות המואבייה.
ענת סרגוסטי – עיתונאית, פובליציסטית, משפטנית ואקטיביסטית, עורכת ספרים ויוצרת דוקומנטרית – תדבר אודות רות גיבזון.
פרופ' נויה רימלט – מנהלת מייסדת משותפת של המרכז למשפט, מגדר ומדיניות, ופרופסור חברה בפקולטה למשפטים – תדבר על עשייתה של רות ביידר גינסבורג.

את הפאנל תנחנה נועה מאיר, מנכ״לית פורום צ׳רני לדיפלומטיה חדשה, וד״ר שלומית ליר, מרצה, חוקרת בכירה בפורום למשפט, מגדר ומדניות חברתית, מתמחה בתחום מגדר ותקשורת.

ההשתתפות חינם בהרשמה מראש
להרשמה לפאנל, אשר יתקיים ביום רביעי זה, בשעה 20:00-21:30, אנא לחצו כאן:

https://www.charneynewdiplomacy.com/rbg-panel..


המאבק לשוויון מגדרי בשוק העבודה רושם הישג משמעותי

המאבק לשוויון מגדרי בשוק העבודה רושם הישג משמעותי עם החלטת הממשלה כי לפחות 50% מנושאי המשרות הבכירות בשירות המדינה תהיינה נשים.

יוזמת ההחלטה, השרה מירב כהן: ״אני מאמינה ששוויון מגדרי, גם בתפקידים בכירים, ישפר את עבודת הממשלה ויהווה איתות למגזר העסקי, שלו אנחנו רוצים לשמש דוגמה״.

שוויון מגדרי בשירות המדינה- מעכשיו גם בתפקידים הבכירים. הממשלה אישרה היום את הצעתה של השרה לשוויון חברתי ולגמלאים, ח״כ מירב כהן, אשר תבטיח ייצוג הולם לנשים בשיעור של לפחות 50% מכלל כוח האדם במשרות הסגל הבכיר והמוביל ובשכבה הבכירה ביותר בשירות המדינה. מדובר בנושאי משרה הכפופים ישירות לדרגת מנכ״ל או מקבילים לו. במסגרת זו, נציב שירות המדינה יקבל מרה"ם סמכות לייעוד משרות לנשים בכלל הדרגות, כולל במשרות הבכירות בשירות המדינה. הקריטריונים שבהם מייעדים אישה בלבד למשרד ייקבעו ע"י צוות משותף של השרה לשוויון חברתי ולגמלאים, ח"כ מירב כהן, השר זאב אלקין, נציב שירות המדינה, פרופ' דניאל הרשקוביץ וראש הרשות לקידום מעמד האישה, גב' אוה מדז'יבוז'
נציב שירות המדינה מעולם לא הוסמך לתת תפקידים ייעודיים בסגר המוביל ובסגר המוביל הבכיר, בדומה למה שנעשה בעבר עם הקהילה הערבית והקהילה האתיופיות.

בנוסף, הצעתה של השרה כהן קובעת כי נציבות שירות המדינה תהיה מחויבת לדווח שבכל ועדות הבוחנים וועדות האיתור חברות לפחות 50% נשים. במקביל, הרשות לקידום מעמד האישה, בראשות אוה מזד׳יבוז׳, תנהל ותעדכן מאגר של קורות חיים של נשים עם ניסיון רלוונטי אשר כשירות לכהן בתפקידים השונים ועומדות בתנאי הסף של שירות המדינה.
נוסף על כך, השרים יהיו מחוייבים לדווח לנציב שירות המדינה על אחוז הנשים במשרדיהם ובוועדות הציבוריות תחת אחריותם.

השרה לשוויון חברתי ולגמלאים, ח״כ מירב כהן:
״אני מאמינה ששוויון מגדרי, גם בתפקידים בכירים, ישפר את עבודת הממשלה ויהווה איתות למגזר העסקי, שלו אנחנו רוצים לשמש דוגמה. יש לציין כי כיום יש הרבה מאד נשים שמועסקות במגזר הציבורי, אבל לצערי לא מספיק מהן מכהנות בתפקידים הבכירים ביותר  ואת זה אנחנו מבקשות לשנות. ההחלטות החשובות הללו דרושות בכדי שנראה יותר נשים בצמתי ההכרעה, והחל ממחר נצטרך לעבוד בצורה שיטתית ונחושה על מנת לגרום להחלטות הללו להפוך למציאות. אני רוצה להודות למנהלת הרשות למעמד האישה אוה מזד'יבוז', ולנציב שירות המדינה פרופ' דניאל הרשקוביץ על השותפות לדרך״.

ראש הרשות לקידום מעמד האישה, אוה מדז'יבוז':
כל המחקרים הוכיחו שאחת המשוכות העומדות בפני נשים היא המעבר לעמדות בכירות ולדרגי ניהול. גם במקצועות ובמקומות עבודה שבהם יש רוב נשי מובהק, עדיין עמדות הניהול נתפסות באופן קבוע על ידי גברים. מכאן חשיבות ההצעה – היכולת של נשים להתקדם לתפקידי ניהול ולתפוס מקום של ממש בקרב מקבלי ההחלטות. אנחנו ברשות לקידום מעמד האישה נערכנו מראש לקראת העלאת ההצעה לישיבת הממשלה על ידי הקמת מאגר הנשים הבכירות המכיל בתוכו שורה ארוכה של מועמדות ראויות, מתאימות ומקצועיות לכל תפקיד ניהולי. בטוחה אני כי בהובלתה של ח״כ מירב כהן השרה לשוויון חברתי נראה יישום מהיר של ההחלטה כבר במהלך 2021"


%d בלוגרים אהבו את זה: