קטגוריה: ספרים

נשים בונות אומה

ספרה החדש של מרגלית שילה "נשים בונות אומה הפרופסיונליות העבריות 1918-1948 מתווסף למדף הספרים שמספרים את ההיסטוריוגרפיה הלא מסופרת של נשים בתקופה היישוב, מתוך התמקדות בנשים משכילות ובעלות קריירה.

הספר מתאר את האופן בו נשים ייסדו את הסיעוד המקצועי, תרמו לענפי הרפואה, הקימו מערכת רווחה מקצועית, העצימו את מערכת החינוך, בתחומים רבים, בהם טיפול בגיל הרך, חינוך משלים וחינוך מיוחד.

 

 

מומלץ מאוד להיסטוריוניות, סוציולוגיות, חוקרות מגדר ולכל מי שמבקשות ומבקשים להרחיב את הידע בכל הקשור לתרומתן העצומה והלא מדוברת של נשים בעלות מקצוע בתקופת היישוב.

הוצאת כרמל. 410 עמודים.


"שיריפוי" – כוחה המרפא של השירה

בכוחן של מילים לשנות מציאות. כוח עצום זה בא לידי ביטוי כבר בספר בראשית: "ויאמר אלוהים יהי אור ויהי אור" – המתאר את הבריאה כמעשה המתרחש באמצעות הדיבור.

בין אם אנו בצד ההוגה את המילים, ובין אם אנו בצד הקורא או המאזין להן, בעולם היצירה הספרותית מתגלם כוח רב. בכוחן של מילים העולות על הכתב – להכריז על עוולות, לבקש שינוי ולהשפיע על מצב הדברים בעולם. אך במילים המתכנסות יחדיו במעשה היצירה גלום גם כוח ריפוי.

על יכולת זאת, המתגלמת במעשה היצירה עמדו כבר ביוון העתיקה כאשר השתמשו במונח קתרזיס – המתאר את תחושת ההזדככות והטיהור לאחר צפייה בהצגה המעוררת רגשות מעורבים של פחד וחמלה.

תפיסה ממגנטת זאת, המגלמת במעשה היצירה הספרותי כוחות ריפוי ניבטת בספרה החדש של המשוררת ציפי שחרור . כל אחד מ-151 מהשירים בספר "שיריפוי" מציע חוויה של ריפוי המסתמכת על האופן בו מחרוזת השירים והדימויים שהם מעלים מתחברים למעמקי הנפש .

להמשיך לקרוא


להעיר ולהתעורר עם הספר "ערות"

מפגש שיח עם האמנית שירה ריכטר בעקבות הפרק שלה ברב-המכר של תמר מור סלע – "ערות"

erotקתרין מקינון משתמשת בתיאורית אפקט הפרפר כדי לתאר כיצד לפעולות קטנות לקידום שוויון זכויות לנשים יש את הכוח לייצר שינוי חברתי משמעותי ורב ערך. חשבתי על הפרפרזה הזאת בהקשר לספרה החדש של תמר מור סלע "ערוֹת" (ידיעות ספרים, 2017) מתוך הבנה שמדובר בספר שבכוחו לחולל שינוי בתפיסת המיניות הנשית ולהשפיע על הקוראות – בעצם האקט הפשוט לכאורה של דיבור על מה שהינו – בדרך כלל – בחזקת בלתי מדובר.

הספר, המורכב מעשרים ושלושה מונולוגים של נשים המדברות בצורה פתוחה וגלויה על מיניותן, הפך תוך זמן קצר לרב-מכר, וכבר מכר למעלה מ- 30,000 עותקים.
גם בערב החגיגי שהתקיים לרגל צאתו של הספר לאור בספרייה למדעי החברה באוניברסיטת תל אביב, האולם היה מלא מפה לפה וכלל נציגות מרשימה של דמויות מוכרות מעולם התרבות, המחקר והשיח הפמיניסטי.

בעקבות הערב, ביקשתי מפרופ' דפנה הקר, משפטנית וסוציולוגית פמיניסטית, המתמקדת במחקריה בתחום משפחות בישראל ופועלת למען זכויות נשים, שהנחתה את האירוע, לסכם את התרשמותה מהספר:

"ההצלחה המסחרית של הספר היא רק עדות חיצונית לטיבו. ההצלחה האמיתית של הספר היא פנימיותו ששבתה אותי עוד לפני שראיתי את שמו מתנוסס בראש הטבלה בעיתון הארץ. תמר הצליחה להפגיש אותי עם 23 נשים באופן אינטימי, כנה, ומורכב – כשכל אשה היא עולם ומלואו שלא קורס לאידיאליזציה של מיניות או לכאבים שפעמים רבות מדי מלוות אותה. מעליזה ידעי, הסבתא בת ה-65 שאוהבת לעשות אהבה עם בעלה בסלון, דרך אסתי זקהיים האמיצה שנאנסה בצעירותה, רננה חורש שכבר עשור מתנזרת, וקטי קמחי ולדמן שאחרי שנות טנטרה ארוכות זרקה את ספר ההוראות – כל אשה מביאה את עצמה, בעזרת תמר, מספרת, חושפת, חושבת, משתפת – וביחד הן יוצרות מניפת נשיות מהממת בחכמתה ובעוצמתה, בשוני ובדמיון שבה."

מה שניתן לכנותו כאפקט המניפה, עליו מדברת הקר, הוא חלק מבסיס החזון העומד פועלות ברשת; מתן במה לקולותיהן של נשים ממגוון תחומי החיים. מתוך התייחסות לכך שנשים מגיעות ממקומות שונים, יש להן סיפורים שונים ומאבקי שחרור שאינם בהכרח חופפים זה את זה אך נעים על ציר אחד – שחרור ושוויון לנשים.

כוחו של הספר "ערות" מצוי לא רק במקוון קולותיהן של נשים שהוא מעניק להן במה, אלא בעיקר בשל היכולת לשבור טאבו חברתי; להעז לעסוק במה שהינו עדיין, במידה רבה ובאופנים שונים, בחזקת הבלתי מדובר: מיניות נשית המתוארת דרך מבע עיניהן של נשים ומתוך סיפורי חייהן שלן. פרקטיקה זאת חשובה במיוחד בחברה שהמיניות מתוארת ונראית בתרבות התקשורת שוב ושוב דרך מבע העין הגברי – מעין מבט מדוזה המקפיא נשים לכדי אובייקט עינוג למבט המתבונן בהן. מכאן כי החשיבות במתן הבמה למגוון נשים המספרות על מיניותן מתקיימת גם מעצם האקט של לקיחת חזקה מחודשת על העונג, על החוויה ומשמעותה ועל כינון הזהות העצמית הנשית בעולם.

לרגל צאתו של הספר "ערות" לאור, בלוג פועלות ברשת מארח את האמנית, המרצה והאוצרת שירה ריכטר, שיש לה פרק בספר למפגש שיח על אמהות, אמנות מיניות והחשיפה שנוצרה בעקבות פרסום הספר.

להמשיך לקרוא


היה שלום מיקל בונד ותודה על הדב פדינגטון…

פועלות ברשת נפרדת ממיקל בונד (1926-2010), סופר הילדים הבריטי עטור השבחים, הזכור במיוחד לטוב על סדרת הספרים המופלאה המתארת את עלילותיו של הדב פדינגטון (A Bear Called Paddington).

דובים מאז ומתמיד קסמו לילדים אך לא רק להם. למעשה מחקר של Travelogue שנערך בשנת 2010 מלמד ש35% בריטים בוגרים לוקחים איתם את הדובון למיטה! ו-25% מאנשי עסקים בריטים סיפרו שהם לוקחים אותו איתם לנסיעות עסקים.

הפסיכולוגית קורני סוויט (2010) טוענת כי סוד קסמו של הדובון נועץ בכך שהוא "מייצר תחושות של רוגע, ביטחון ונוחות. טבעו האנושי מעורר תחושות אלו מילדות לבגרות". טענה זאת תואמת מחקרים המלמדים כי דובון מחמד יכול להפחית חרדה ומתח.

להמשיך לקרוא


גוף נשים בתוך ומחוץ למירכאות

בין חוויה של דיכוי לשיח של שחרור בקריאה של קתרין מקינון ועמליה זיו

לרגל ספרה החדש והאופטימי משהו של קתרין מקינון המדברת על היכולת ליצור שינויים חברתיים מרחיקי לכת באמצעות צעדים קטנים של חקיקה, ולכל מי שאינן בקיאות בהגותה, טור קצר על משנתה המהפכנית של מקינון בכל הקשור להבנת הפוליטיקה של המיניות הנשית. בחרתי להציג את תפיסותיה החדשניות והחשובות של מקינון גם מתוך ההתייחסות הביקורתית להן, כפי שניתן לראות מכתיבתה של עמליה זיו עליה ועל פמיניסטיות היוצאות נגד הפורנוגרפיה.

קתרין מקינון פותחת את מאמרה, "מיניות, פורנוגרפיה ושיטה: 'הנאה תחת פטריארכיה'", בהצבעה על החפצה מינית כנקודה מכנסת המאפשרת לייצר אמירה על החוויה הנשית במציאות החברתית. מקינון מבקרת תיאוריות פמיניסטיות שמנתקות את המיניות מהקשרים חברתיים, יחסי כוח מגדריים ומצב היררכי בו נשים מוכפפות לגברים. בניגוד לתאורטיקנים המתבססים על מילים וטקסטים תוך ביטול הממד האמפירי של המיניות,* מקינון מתייחסת לנתונים ממקורות שונים, אותם היא מצרפת כנספח למאמר, ומציגה נתונים כמותניים מעוררי אימה אודות ממדי האלימות המינית כלפי נשים. מהנתונים אותם היא מביאה עולה כי למעלה מ-92% מהנשים בארצות הברית יחוו הטרדה מינית, וקרוב למחצית מכלל הנשים יחוו אונס לפחות פעם בחייהן.

להמשיך לקרוא


%d בלוגרים אהבו את זה: