קטגוריה: נשים משפיעות

שלושה נתיבים לרות: אישה רודפת צדק

למנהיגות נשית פנים רבות. שיח העוסק בשאלות מה הופך אישה למנהיגה וכיצד ניתן לקשר ולחבר בין נשים מנהיגות שהותירו חותמן בעבר הרחוק למנהיגות פורצות דרך בנות ימנו – יתקיים ביום רביעי ה- 21/10/20 בשמונה בערב באירוע משותף של פורום צ׳רני לדיפלומטיה חדשה, והפורום למגדר, משפט ומדיניות של הפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה.

השיח יתקיים און-ליין בשפה האנגלית ויעסוק בדמויותיהן של רות המואבייה, רות גביזון ורות ביידר גינסבורג. כל זאת בפאנל ״שלושה נתיבים לרות: אישה רודפת צדק״ שבו שלוש נשים רבות פעלים תספקנה הצצה לכל אחת מדמויותיה של רות.


פרופ' שולמית אלמוג – מנהלת מייסדת משותפת של המרכז למשפט, מגדר ומדיניות, ופרופסור מן המניין בפקולטה למשפטים – תדבר על דמותה של רות המואבייה.
ענת סרגוסטי – עיתונאית, פובליציסטית, משפטנית ואקטיביסטית, עורכת ספרים ויוצרת דוקומנטרית – תדבר אודות רות גיבזון.
פרופ' נויה רימלט – מנהלת מייסדת משותפת של המרכז למשפט, מגדר ומדיניות, ופרופסור חברה בפקולטה למשפטים – תדבר על עשייתה של רות ביידר גינסבורג.

את הפאנל תנחנה נועה מאיר, מנכ״לית פורום צ׳רני לדיפלומטיה חדשה, וד״ר שלומית ליר, מרצה, חוקרת בכירה בפורום למשפט, מגדר ומדניות חברתית, מתמחה בתחום מגדר ותקשורת.

ההשתתפות חינם בהרשמה מראש
להרשמה לפאנל, אשר יתקיים ביום רביעי זה, בשעה 20:00-21:30, אנא לחצו כאן:

https://www.charneynewdiplomacy.com/rbg-panel..


המאבק לשוויון מגדרי בשוק העבודה רושם הישג משמעותי

המאבק לשוויון מגדרי בשוק העבודה רושם הישג משמעותי עם החלטת הממשלה כי לפחות 50% מנושאי המשרות הבכירות בשירות המדינה תהיינה נשים.

יוזמת ההחלטה, השרה מירב כהן: ״אני מאמינה ששוויון מגדרי, גם בתפקידים בכירים, ישפר את עבודת הממשלה ויהווה איתות למגזר העסקי, שלו אנחנו רוצים לשמש דוגמה״.

שוויון מגדרי בשירות המדינה- מעכשיו גם בתפקידים הבכירים. הממשלה אישרה היום את הצעתה של השרה לשוויון חברתי ולגמלאים, ח״כ מירב כהן, אשר תבטיח ייצוג הולם לנשים בשיעור של לפחות 50% מכלל כוח האדם במשרות הסגל הבכיר והמוביל ובשכבה הבכירה ביותר בשירות המדינה. מדובר בנושאי משרה הכפופים ישירות לדרגת מנכ״ל או מקבילים לו. במסגרת זו, נציב שירות המדינה יקבל מרה"ם סמכות לייעוד משרות לנשים בכלל הדרגות, כולל במשרות הבכירות בשירות המדינה. הקריטריונים שבהם מייעדים אישה בלבד למשרד ייקבעו ע"י צוות משותף של השרה לשוויון חברתי ולגמלאים, ח"כ מירב כהן, השר זאב אלקין, נציב שירות המדינה, פרופ' דניאל הרשקוביץ וראש הרשות לקידום מעמד האישה, גב' אוה מדז'יבוז'
נציב שירות המדינה מעולם לא הוסמך לתת תפקידים ייעודיים בסגר המוביל ובסגר המוביל הבכיר, בדומה למה שנעשה בעבר עם הקהילה הערבית והקהילה האתיופיות.

בנוסף, הצעתה של השרה כהן קובעת כי נציבות שירות המדינה תהיה מחויבת לדווח שבכל ועדות הבוחנים וועדות האיתור חברות לפחות 50% נשים. במקביל, הרשות לקידום מעמד האישה, בראשות אוה מזד׳יבוז׳, תנהל ותעדכן מאגר של קורות חיים של נשים עם ניסיון רלוונטי אשר כשירות לכהן בתפקידים השונים ועומדות בתנאי הסף של שירות המדינה.
נוסף על כך, השרים יהיו מחוייבים לדווח לנציב שירות המדינה על אחוז הנשים במשרדיהם ובוועדות הציבוריות תחת אחריותם.

השרה לשוויון חברתי ולגמלאים, ח״כ מירב כהן:
״אני מאמינה ששוויון מגדרי, גם בתפקידים בכירים, ישפר את עבודת הממשלה ויהווה איתות למגזר העסקי, שלו אנחנו רוצים לשמש דוגמה. יש לציין כי כיום יש הרבה מאד נשים שמועסקות במגזר הציבורי, אבל לצערי לא מספיק מהן מכהנות בתפקידים הבכירים ביותר  ואת זה אנחנו מבקשות לשנות. ההחלטות החשובות הללו דרושות בכדי שנראה יותר נשים בצמתי ההכרעה, והחל ממחר נצטרך לעבוד בצורה שיטתית ונחושה על מנת לגרום להחלטות הללו להפוך למציאות. אני רוצה להודות למנהלת הרשות למעמד האישה אוה מזד'יבוז', ולנציב שירות המדינה פרופ' דניאל הרשקוביץ על השותפות לדרך״.

ראש הרשות לקידום מעמד האישה, אוה מדז'יבוז':
כל המחקרים הוכיחו שאחת המשוכות העומדות בפני נשים היא המעבר לעמדות בכירות ולדרגי ניהול. גם במקצועות ובמקומות עבודה שבהם יש רוב נשי מובהק, עדיין עמדות הניהול נתפסות באופן קבוע על ידי גברים. מכאן חשיבות ההצעה – היכולת של נשים להתקדם לתפקידי ניהול ולתפוס מקום של ממש בקרב מקבלי ההחלטות. אנחנו ברשות לקידום מעמד האישה נערכנו מראש לקראת העלאת ההצעה לישיבת הממשלה על ידי הקמת מאגר הנשים הבכירות המכיל בתוכו שורה ארוכה של מועמדות ראויות, מתאימות ומקצועיות לכל תפקיד ניהולי. בטוחה אני כי בהובלתה של ח״כ מירב כהן השרה לשוויון חברתי נראה יישום מהיר של ההחלטה כבר במהלך 2021"


על העצמת נשים בהודו: ראיון עם פרופ' בהוואני ראו

חלק מהמלומדות הפמיניסטיות המרתקות ביותר – בהן גיאטרי צ'קרוורטי ספיבק, המדברת על הקושי של קבוצות מוכפפות להשמיע קול, וצ'נדרה מוהנטי החושפת את ההנחות הסמויות בטקסטים מחקריים של כותבות מערביות ביחס לנשים בעולם השלישי – מגיעות מהודו.
עיונים בכתבים אלו ואחרים של חוקרות מהודו, הכותבות על מגדר מרחיבים מאוד את ההבנה בנוגע למורכבות הפמיניזם ככזה המתייחס לנשים תחת קטגוריה אחת של "כולנו".

אולם, לצד ההתלהבות מקריאת מחקרים אלו, אין הדבר דומה למפגש פנים מול פנים ושיחה בגוף ראשון עם מי שפועלת לקידומן של נשים בהודו.

להמשיך לקרוא


איך מקדמים שוויון מגדרי עירוני – קריית ביאליק כמקור השראה

חיזוק חיובי לראש העיר קריית ביאליק, אלי דוקורסקי, שיצא ביוזמה חדשה לשוויון הזדמנויות לנשים. דוקורסקי נתן הנחיה לתלות בכל גני ילדים וכיתות בתי הספר בעיר כרזה עם תמונותיהן של נשים ישראליות פורצות דרך בתחומי דעת שונים.

להמשיך לקרוא


ענבר: בית הספר הפמיניסטי הראשון בישראל

hadar.jpgהיום מתארחת בבלוג פועלות ברשת הדס רייס, יזמית חינוכית, בעלת תואר שני בשיווק וניסיון עשיר כמרצה, מנחת קבוצות ומאמנת אישית במגזר הפרטי, העסקי והשלישי.

הדס עובדת באגודה לקידום החינוך בירושלים וגרה במדרשת בן גוריון, שם נפגשנו גם לראשונה.

בפגישתנו הדס סיפרה לי על יוזמה להקמת בית ספר למנהיגות נשית – "ענבר" שעומד להיפתח בירושלים בשנת הלימודים הקרובה. המיזם סיקרן אותי והוביל לראיון המצורף בזאת.

שלום הדס, ממש שמחה לפגוש אותך. תוכלי לספר קצת על המיזם ואיך הגית אותו?

אינני מגיעה מרקע חינוכי, התארים שלי בכלכלה ובשיווק ובעולמות אלה עסקתי במשך למעלה מעשרים שנים. בתפקידי האחרון, שימשתי כמנכ"לית עמותה בירוחם שם התגוררנו. במהלך התקופה, בתי הבכורה, שסיימה אז את כיתה ו', בחרה ללכת וללמוד בבית הספר הדתי לבנות ביישוב. זאת למרות שאיננו משפחה דתית. אני הייתי ביית הספר הרבה פעמים כהורה פעילה וגם כמרצה והתרשמתי מאד מהאווירה הבית-ספרית, בה תלמידות הביעו עניין שאלו שאלות והשתתפו בצורה בולטת יותר מבתי ספר מעורבים בהם הרצתי. בנוסף, הרגשתי שגם בשיעורים וגם במרחבים האחרים בבית הספר, העיסוק של בנות בעצמן ובגופן היה שונה וחופשי יותר, פחות מודע. אני זוכרת שכל פעם שעמדתי לצאת מבית הספר אמרתי לעצמי – הלוואי והיה בי"ס כזה חילוני. עניין אותי לדעת אם יש כאלה והתחלתי לקרוא מחקרים וכתבות בנושא.

הגעתי לכמה מסקנות, האחת מהן שאכן קורה משהו בתוך מערכת החינוך ביחס לתלמידים ותלמידות שעלול להשפיע באופן שלילי או מעכב על הבחירות של התלמידות. דבר העלול לבוא לידי ביטוי גם בהמשך בבחירות ובהתנהלות בעולמות הקריירה והאקדמיה. הבנתי שישנן כל מיני דרכים להתמודד עם הפערים, אך בישראל בניגוד למדינות אחרות בעולם, לא קיימת האופציה של בתי ספר נפרדים שאינם דתיים ושיש בהם תכנית מגדרית משמעותית. נסעתי לחו"ל, בדקתי וראיינתי והבנתי שאני רוצה לפתוח אופציה כזו ולפתח מודל כזה בישראל. מודל שיציע אופציה נוספת למי שיתאים לה.

להמשיך לקרוא


%d בלוגרים אהבו את זה: