קטגוריה: הגות וחברה

משהו רוחני זורם כביכול

ספרם החדש של ד"ר יאיר אלדן ופרופ' שולמית אלמוג מייצר דיאלוג התכתבותי שההיבט המגדרי מרכזי לו, דבר הבא לידי ביטוי בכותרות "גבר", "אישה" הניתנות לכל אחד מ-23 פרקי הספר. צורת התכתבות זאת, המוכרת עוד מימי יוון העתיקה, מאפשרת לשניים לנהל דיאלוג בנושאים שונים ומגוונים כמו חוק, צבא, כסף, כלכלת מין, משקל, איפור ועוד. כל זאת, מתוך התייחסות לנקודות המבט אותן מבטאים אלדן ואלמוג ממיקומים תלויי מין ומגדר בהם הם ממוקמים.

הכותרת הבינרית החוזרת בפתיח כל פרק "גבר" "אישה", או רק "אישה" או "גבר", שבה ומזכירה לנו שלמין ומגדר יש חשיבות והשפעה על תפיסת העולם. זאת, למרות הנזילות המגדרית שמבטא אלדן שמציין "מעתה אכתוב גם אני בלשון נקבה, ותחת לשון אישה בזמן שאחפוץ" (עמוד 114). הפוליטיקה של הגוף, הניבטת מבין הדברים משחקת תפקיד בטקסטים ומזכירה לנו שלמרות הנזילות, הגבולות עדיין קיימים. כך, למשל, בתיאור חוויות מיניות בהם שני הכותבים דנים באופנים בהם המיניות הגברית יכולה להיות סובבת סביב רצון לשליטה ולזו הנשית יכולה להתלוות תחושה של השפלה.

פרופ' שולמית אלמוג והאמנית חן שיש

להמשיך לקרוא


בקרת נזקים? שוויון מגדרי אחרי תקופת טראמפ

מבחינה פמיניסטית, עידן טראמפ מעלה שאלות רבות, החל מהתגברותו על קלינטון, האישה הראשונה שהתמודדה לנשיאות בארצות הברית, זאת בתמיכת 53% מהנשים הלבנות שהצביעו בעבורו! והמשך במדיניות שהנהיג שכללה בין השאר חתימה על צו נשיאותי האוסר על ארגוני צדקה בינלאומיים להשקיע כסף בהקמת קליניקות להפלה ונאומים פומביים נגד הפלות.
שבוע לפני חילופי השלטון בארצות הברית, בתאריך ה- 13/1/2021 בשעה 18:00, יתקיים בזום פנל מרתק הבוחן את קץ עידן טראמפ מפרספקטיבה פמיניסטית, בהתייחסות לתנועת MeToo# ומשמעות עלייתו של ביידן לשלטון בארה"ב.
האירוע בהשתתפות: ד"ר יעל שטרנהל, פרופ' פנינה להב, פרופ' צביקה טריגר, פרופ' נויה רימלט, ופרופ' שולמית אלמוג.

האירוע פתוח. הרשמה בכתובת: https://haifahdsk.formtitan.com/GenderNTrump

שתפו והשתתפו!

תזכורת לאסא כשר: הכל פוליטי

פרופ' אסא כשר הוא אדם מרשים ורב הישגים בתחומים רבים. יחד עם זאת הנחייתו שלא לדבר פוליטית במסגרת האקדמיה מקוממת, תמוהה ופוגעת בעיקרון האתי במקום לתרום לו.

האם יש משהו שאינו פוליטי? בבסיס התפיסה הפמיניסטית ניצבות האמרות: האישי הוא הפוליטי והפוליטי הוא האישי. תפיסות אלו צמחו מתוך הגותה של קרול האנשי שכתבה "בעיות אישיות הן בעיות פוליטיות. אין בשלב זה פתרונות אישיים. יש רק פעולה קולקטיבית עבור פתרון קולקטיבי".

האם ניתן ללמד קורס על נושא כמו פמיניזם או פוסט-קולוניאליזם מבלי לדבר פוליטיקה? האם אפשר ליצור חשיבה מעמיקה ומשנת עולם ללא ההבנה של הפוליטיקה של יחסי הכוח? לא קיים ידע שאין בו היבט ונגיעה פוליטית. גם חקר ספרותי מעמיק או לחלופין חקר מדעי אינם נפרדים מחשיבה פוליטית. הידע אינו צומח מתוך עצמו בוואקום המנותק מיחסי הכוח, מהבניות תרבותיות ומהמתרחש בספירה החברתית.

להמשיך לקרוא


%d בלוגרים אהבו את זה: