רֶחֶם עלינו – הצגה פמיניסטית מעוררת מחשבה

מוזמנות ומוזמנים לאירוע מיוחד שכולל מופע בימתי מרגש, נועז ומעורר מחשבה – על מעברים והתחלות חדשות בחייה של אישה ופאנל נשי פורה ומרתק בשיתוף הקהל שיעסוק בקול הנשי ובמשמעות חופש הבחירה של נשים בעידן הנוכחי.

רֶחֶם עלינו – יצירה בימתית נועזת, מפתיעה ונוגעת של איילת רון ('היידי בת זונה'). ההצגה משלבת אלמנטים של הומור, דרמה, אבסורד ופנטזיה עוסקת במסע ובמשא הנשי מאז הגירוש מגן עדן ותפקיד הגבר בתוכו.

אומרות כן לאמנת איסטנבול!

פועלות ברשת מצטרפת למרכז רקמן לקידום מעמד האישה שמוביל, לצד שורה של ארגוני נשים, את היוזמה לקידום אמנת איסטנבול בישראל:

מהי אמנת איסטנבול?
● אמנת איסטנבול היא אמנה בינ"ל ל מניעה ומאבק באלימות כלפי נשים ואלימות במשפחה. האמנה מבהירה שאלימות נגד נשים ואלימות במשפחה אינן עניין של הפרט, אלא תופעות שיש למדינה חובה למגר, באמצעות מדיניות מקיפה ומשולבת.

● מאז כניסתה של האמנה לתוקף בשנת 2014 , האמנה מהווה את הסטנדרט הבינלאומי המקובל ביחס להתמודדות עם אלימות נגד נשים ואלימות במשפחה. היום חתומות על האמנה למעלה מ- 40 מדינות, ולמעלה מ- 30 כבר אשררו אותה, ביניהן , איטליה, צרפת, ספרד, מולדובה, וסלובניה.

● נקודת המוצא של האמנה היא כי מענה אפקטיבי לאלימות נגד נשים ואלימות במשפחה מחייב פעולה מתואמת במספר זירות באמצעות שיתוף פעולה בין המדינה, המגזר הפרטי, מערכות החינוך, רשויות האכיפה וארגוני החברה האזרחית. האמנה מציבה ארבעה עמודי תווך למיגור האלימות: מניעה, הגנה, העמדה לדין וניטור.

מה החשיבות בהצטרפותה של ישראל לאמנה וכיצד האמנה תשפר את ההגנה על אזרחי ישראל?
● הצטרפות לאמנת איסטנבול תעמיד את מדינת ישראל בשורה הראשונה של מדינות העולם הנאבקות בתופעת האלימות במשפחה ואלימות נגד נשים. הצטרפות לאמנה מעבירה מסר חד וברור כי תופעת האלימות נגד נשים ואלימות במשפחה הינן תופעות שמדינת ישראל מכירה באחריותה להן ובחובתה למגר אותן.

● הצטרפות לאמנה תאפשר למדינת ישראל לגזור מהסטנדרטים המפורטים באמנה תוכניות עבודה ברורות עבור כלל הרשויות, ובכלל זה תבהיר את האופן שבו גופי האכיפה, המניעה והטיפול במדינה צריכים לעבוד יחדיו.

● כלל אזרחי ואזרחיות ישראל ירוויחו מהצטרפות לאמנה. התחייבות לאמנה תוסיף שכבות הגנה נוספות לשכבות פגיעות ובסופו של תהליך תספק להן הגנה רחבה ומשמעותית. דוגמאות לחשיבות האמנה וההצטרפות אליה ניתן לראות בצעדים שישראל תתחייב אליהם כמו:

○ נשים לא יהיו מוכרחות לברוח למקלט כי תהיה אפשרות להוציא מהבית גבר אלים למסגרת טיפולית ושיקומית.
○ ילדים חשופים לאלימות יוכרו גם הם כנפגעי אלימת ויהיו זכאים לשירותי טיפול ותמיכה.
○ נשים נפגעות אלימות וקורבנות אלימות במשפחה לא יהיו מוכרחים להעיד בבית המשפט כאשר מי שתקף אותם נועץ בהם מבטים מאיימים בבית המשפט.
○ שוטרים, שופטים, ועובדים סוציאליים יהיו מחויבים כולם לעבור הכשרות מי וחדות בנושא אלימות נגד נשים ואלימות במשפחה לצורך הבנת המורכבות והדינמיקה של התופעות.

והגדת לבתך… סדר פה-סח אלטרנטיבי

והגדת לבתך… הזמנה לסדר פה-סח אלטרנטיבי

ביום ראשון, ה-10 למרץ 2022 בשעה 19:00 יתקיים סדר פסח אלטרנטיבי,
במרחב החברתי, כיכר האתרים, הירקון 165
בארגון :ד״ר שלומית ליר, היזמית טלי דביר לבנת, עמותת כ"ן-כוח נשים, ועמותת  PROWOMAN

 

ההגדה היא אחד הטקסטים היהודיים הנפוצים ביותר, כאשר מדי שנה בשנה, בבתים מכלל המסורות היא נקראת סביב שולחן הסדר, ברחבי העולם. במרכזה, עומדת התפיסה "והגדת לבנך" – כדרך להנחיל מורשת של זיכרון שתעמוד לדורות הבאים. תפיסה זאת מעוררת גם את השאלה ומה נגיד לבנותינו? "כנגד ארבעה בנים דיברה תורה" אך היכן נמצאות הבנות והנשים בהגדה, וכיצד ניתן לייצר סדר חדש המעניק גם לנשים קול ומקום?

יופייה של מסורת מצוי ביכולת לחבר אותנו לזיכרונות ילדות ולמורשת ההיסטורית באמצעות חגים וטקסים, דוגמת סדר פסח המתחדש מדי שנה בשנה, בסמנו את היציאה מעבדות לחירות. אך, טקסטים מסורתיים אלו לא מספרים את סיפורן של הנשים באותה התקופה, דבר שסדר הפה-סח הפמיניסטי מבקש לתקן.

בעקבות הגדת הפה-סח לשוויון מגדרי, שנכתבה על ידי ד"ר שלומית ליר, מתוך כבוד לאמונה ולמסורת, ומתוך גישה שיש מקום לתפיסות חדשניות, הלוקחות חלק בטקסי עבר בצורה מחודשת באמצעות הפיכת שתיקה והדרה לקול וייצוג בקרב נשים — יתקיים סדר אלטרנטיבי המנכיח את הקול הנשי סביב שולחן הסדר, בהשתתפות:  טלי דביר לבנת, ד"ר מזל שאול ודניאלה קהת.

על גילנות ומיננות…

פרופ' ליאת אילון וד"ר שלומית ליר על גילנות ומיננות

מלאכים ושוטים – ערוגות כרובים תלויים בשדה האמנות

שלומית ליר

בתערוכה "מלאכים ושוטים", המוצגת בבית האמנים בתל אביב מציגה האמנית נורית עגור את יכולתה להעביר חלל טרנספורמציה מרתקת, באופן המאפשר לייצר הזרה ותהליך רפלקסיבי הנוגע בהיבטים שונים של משמעות החוויה האנושית.

בחלל התערוכה הצר, תלויים על חוט, ברישות סימטרי, עשרות כרובים. תחושת התלת ממד שמייצרת התערוכה מתחזקת ממיצג הווידאו של דמות לוחם החובט בכרובים בהאנגר נטוש. באופן זה, החלל הממשי כמו גדל וזוכה לרובד נוסף בזכות ההדמיה הווירטואלית. ההתייחסות לחלל כמרובד נמשכת גם בשימוש ברצפת החלל כאשר על רצפת הגלריה אלונקה ובה ראשי כרוב. כך גם הקיר המקביל לעבודת הווידאוארט שעליו תלוי צילום בשחור לבן ובו דמותו של הלוחם, האמן אביטל איפרגן, האוחז בידו כרוב.