אומרות כן לאמנת איסטנבול!

פועלות ברשת מצטרפת למרכז רקמן לקידום מעמד האישה שמוביל, לצד שורה של ארגוני נשים, את היוזמה לקידום אמנת איסטנבול בישראל:

מהי אמנת איסטנבול?
● אמנת איסטנבול היא אמנה בינ"ל ל מניעה ומאבק באלימות כלפי נשים ואלימות במשפחה. האמנה מבהירה שאלימות נגד נשים ואלימות במשפחה אינן עניין של הפרט, אלא תופעות שיש למדינה חובה למגר, באמצעות מדיניות מקיפה ומשולבת.

● מאז כניסתה של האמנה לתוקף בשנת 2014 , האמנה מהווה את הסטנדרט הבינלאומי המקובל ביחס להתמודדות עם אלימות נגד נשים ואלימות במשפחה. היום חתומות על האמנה למעלה מ- 40 מדינות, ולמעלה מ- 30 כבר אשררו אותה, ביניהן , איטליה, צרפת, ספרד, מולדובה, וסלובניה.

● נקודת המוצא של האמנה היא כי מענה אפקטיבי לאלימות נגד נשים ואלימות במשפחה מחייב פעולה מתואמת במספר זירות באמצעות שיתוף פעולה בין המדינה, המגזר הפרטי, מערכות החינוך, רשויות האכיפה וארגוני החברה האזרחית. האמנה מציבה ארבעה עמודי תווך למיגור האלימות: מניעה, הגנה, העמדה לדין וניטור.

מה החשיבות בהצטרפותה של ישראל לאמנה וכיצד האמנה תשפר את ההגנה על אזרחי ישראל?
● הצטרפות לאמנת איסטנבול תעמיד את מדינת ישראל בשורה הראשונה של מדינות העולם הנאבקות בתופעת האלימות במשפחה ואלימות נגד נשים. הצטרפות לאמנה מעבירה מסר חד וברור כי תופעת האלימות נגד נשים ואלימות במשפחה הינן תופעות שמדינת ישראל מכירה באחריותה להן ובחובתה למגר אותן.

● הצטרפות לאמנה תאפשר למדינת ישראל לגזור מהסטנדרטים המפורטים באמנה תוכניות עבודה ברורות עבור כלל הרשויות, ובכלל זה תבהיר את האופן שבו גופי האכיפה, המניעה והטיפול במדינה צריכים לעבוד יחדיו.

● כלל אזרחי ואזרחיות ישראל ירוויחו מהצטרפות לאמנה. התחייבות לאמנה תוסיף שכבות הגנה נוספות לשכבות פגיעות ובסופו של תהליך תספק להן הגנה רחבה ומשמעותית. דוגמאות לחשיבות האמנה וההצטרפות אליה ניתן לראות בצעדים שישראל תתחייב אליהם כמו:

○ נשים לא יהיו מוכרחות לברוח למקלט כי תהיה אפשרות להוציא מהבית גבר אלים למסגרת טיפולית ושיקומית.
○ ילדים חשופים לאלימות יוכרו גם הם כנפגעי אלימת ויהיו זכאים לשירותי טיפול ותמיכה.
○ נשים נפגעות אלימות וקורבנות אלימות במשפחה לא יהיו מוכרחים להעיד בבית המשפט כאשר מי שתקף אותם נועץ בהם מבטים מאיימים בבית המשפט.
○ שוטרים, שופטים, ועובדים סוציאליים יהיו מחויבים כולם לעבור הכשרות מי וחדות בנושא אלימות נגד נשים ואלימות במשפחה לצורך הבנת המורכבות והדינמיקה של התופעות.


האם הצטרפות לאמנה משפיעה על מדיניות ההגירה והמעמד בישראל?
לאחרונה עולות טענות מגורמי ימין שונים כי האמנה תשפיע כל מדיניות ההגירה בישראל ולמעשה תפתח את שערי ישראל ל-"מיליוני נשים". מדובר בטענות פופוליסטיות וחסרות בסיס מהסיבות הבאות:

● ראשית חשוב לזכור שהתנגדות לאמנה מתוך נימוקי הגירה מטרתה להסיט את הדיון ומתעלמת מן המטרה העיקרית – מיגור האלימות במשפחה והגנה על הנפגעות והנפגעים ממנה. רק שלושה סעיפים בלבד מתוך למעלה משישים סעיפים אופרטיביים באמנה עוסקים בהגירה.

● לישראל עומדת הזכות להצטרף לאמנה תוך הסתייגות מסעיפים ספציפיים מתוכה. חתימה על אמנת איסטנבול תלווה בהסתייגות ובהצהרות פרשניות המוכרות ומותרות על- פי המשפט הבינלאומי, ולפיכך לא תשנה במאומה את מדיניות ההגירה ואת הדין הקיים בעניין קבלת בקשות מקלט ומעמד בישראל. למעשה, כפי שכבר הובהר בהנחת האמנה על שולחן הכנסת, הכוונה המוצהרת של ממשלת ישראל היא להצטרף בכפוף להצהרות פרשניות לפיהן ״הוראות האמנה יפורשו ככאלה שעולות בקנה אחד עם הוראות אמנת הפליטים כפי שהן מתפרשות ומוחלות ע"י מדינת ישראל״ (לעניין סעיפים 60 ו- 61 לאמנה).

● אמנת איסטנבול לא מוסיפה דבר על מחויבותה של ישראל בעניין הגירה ומעמד אשר ממילא קיימת מכח האמנה בדבר מעמדם של פליטים, שאושררה על ידי ישראל כבר ב- 1954 . הטענה שהצטרפות לאמנה תוביל לכך שכל מקרה של אלימות מגדרית יעניק באופן אוטומטי מעמד היא טענה שקרית ומנותקת. בדברי ההסבר של מועצת אירופה לאמנה נקבע במפורש כי אין בהוראות האמנה כדי להוסיף על הוראות אמנת הפליטים בכל הקשור לתנאים לקבלת מעמד.

● המשפט הבינלאומי מכיר בכלי של הצהרות פרשניות שנותנות אינדיקציה לאופן בו המדינה מתכוונת ליישם את האמנה.

● בעניין סעיף 59 העוסק בתושבות של קורבנות שמעמדן תלוי בבן זוגן, הרי שהכוונה המוצהרת של ממשלת ישראל היא להסתייג מסעיף זה, כפי שמדינות רשאיות לעשות על פי הוראות האמנה, וכפי שאכן עשו 10 מהמדינות החתומות עליה.

● חוק השבות, אשר מתייחס ליהודים בלבד, לא יושפע מהוראות האמנה. כל התרעה על פגיעה בו נועדה לשם הפחדה בלבד.

● לטענות על הצפה של נשים נפגעות אלימות אין אחיזה במציאות. למעשה – באף מדינה שחברה באמנת איסטנבול לא הייתה עלייה בשיעורי מתן הכרה כפליטות בעקבות ההצטרפות לאמנה.

איפה נמצאות מדינות כמו אנגליה וארה"ב ביחס לאמנה?
● אנגליה – אנגליה פועלת בימים אלה לקראת אשרורה של האמנה, ובמסגרת זאת חוקקה בשנת 2021 חוק חדש למניעת אלימות במשפחה, מקיף, מפורט ומעמיק.

● כל מדינות מערב אירופה שחברות במועצת אירופה הצטרפו לאמנה.

● ארה"ב וקנדה טרם הצטרפו לאמנה אולם חשוב לזכור כי אי ההצטרפות שלהן הוא מסיבות פרוצדורליות הקשורות למבנה המשטרי ולא מסיבות אידיאולוגיות. ארה״ב וקנדה הן מדינות פדרליות בהן דיני המשפחה נתונים לסמכות המדינות השונות. הממשלה הפדרלית אינה יכולה להתחייב בשם כל המדינות המרכיבות בתחומים שאינם בסמכותה הבלעדית. המבנה השלטוני של מדינות אלה שונה לחלוטין מזה של ישראל, ולכן
ההשוואה לארה״ב או לקנדה כלל לא רלוונטית.

● טורקיה – טורקיה הצטרפה לאמנה אך פרשה ממנה בשנת 2021 . את הפרישה של טורקיה יש לראות כחלק מצעדים דרקוניים של ארדואן והממשל הטורקי לפגיעה בערכים דמוקרטיים. מהלך זה מתרחש לצד צעדים נוספים של הממשל הטורקי הפוגעים בשורה של זכויות אדם, לרבות חופש הביטוי וחופש ההתאגדות. למעשה, ארדואן טען כי האמנה "נוגדת את האיסלם ואת הערכים השמרניים של טורקיה" – אמירה שלמעשה מהדהדת
אמירות שונות בימין הישראלי.

האם האמנה לא מתערבת ב מוסד המשפחה או באוטונומיה דתית וערכית?
● המשמעות של מחיקת סטראוטיפים מגדריים אינה ביטול מוחלט של מסורת ומנהגים. אך כאשר קיימים סטראוטיפים המשמשים כהצדקה למנהגים שמסכנים נשים וילדות, יש למגר אותם. מטרתה של האמנה להגן מפני אותם מנהגים "מסורתיים" מסוכנים כגון רצח על כבוד המשפחה ומילת נשים.

● האמנה לא מתערבת בזכותם של הורים לחנך את ילדיהם על פי אמונתם, סוגיה זו הינה מחוץ לתחום העיסוק של האמנה, אשר מסתפקת בעידוד המדינות לכלול חומרים במסגרת תכניות לימוד. בהקשר זה האמנה מעניקה למדינות החתומות שיקול דעת רחב בכל הקשור לחינוך האוכלוסייה.

● המטרה של האמנה אינה להסדיר את חיי המשפחה או מבנה המשפחה, היא לא כוללת הגדרה של המונח משפחה ולא מקדמת מסגרת משפחתית מסוימת. אך למי שחי במערכת יחסים אלימה, מטרת האמנה להבטיח ביטחון, הגנה ותמיכה ולאפשר לבנות מחדש חיים ללא אלימות. אלו הן כולן מטרות אשר הדת היהודית שותפה להן ללא סייג. ערכי המשפחה היהודית מנוגדים לכל צורה של אלימות במשפחה. כיצד ניתן לטעון כי
חתירה לחי משפחה ללא אלימות סותרת את ערכי המשפחה היהודית?

● האיום האמיתי על משפחות הוא האלימות העצמה, לא האמצעים שנועדו להגן על קרבנותיה.

האם האמנה לא פוגעת בעצמאות או בריבונות של מדינת ישראל?
● הצטרפות לאמנה בינלאומית אינה הופכת את האמנה לחוק מדינה. כידוע, מדינת ישראל כבר חתומה על שורת אמנות בנושאים שונים, כולל אמנות זכויות אדם. חששות דומים בדבר פגיעה בריבונות הועלו על ידי מדינות נוספות לפני שהצטרפו לאמנה, ובתשובה להן נמסרה חוות דעת משפטית מטעם מועצת אירופה שמבהירה שהצטרפות לאמנת איסטנבול לא מכפיפה את החקיקה במדינה לגוף בינלאומי.

● גופים המפקחים על אמנות, ובכלל זה אמנת איסטנבול, לכל היותר יכולים להמליץ למדינה כיצד לנהוג, אין להם סמכות לפגוע בריבונות המדינה.

למה אי אפשר להסתפק במה שישראל עושה היום במאבק באלימות נגד נשים ואלימות במשפחה?
● עד היום, למרות אין ספור ועדות שעסקו בנושא, ישראל לא הצליחה לייצר שינוי משמעותי באופן טיפול המדינה בתופעת האלימות במשפחה. כך, גם התכנית הבין-משרדית למניעת אלימות במשפחה ולטיפול בה משנת 2017 , המהלך המקיף ביותר של המדינה עד היום, עדיין אינה מיושמת או מתוקצבת במלואה ואינה נותנת מענה מספק. תקופת מגיפת הקורונה אך הדגישה את הקושי של המדינה להתמודד עם התופעה. נתוני המשטרה ומשרד הרווחה מלמדים כי במהלך שנת 2020 חלה עלייה באלימות כלפי נשים מצד בני-זוגן.

○ בין השנים 2016-2020 נרצחו 122 נשים, כ- 40% נרצחו על ידי בני זוגן או על ידי בני זוג לשעבר.
○ בשנת 2020 נפתחו במשטרת ישראל למעלה מ – 20 אלף תיקים בגין אלימות בין בני זוג אלימות פיזית  ואיומים (ב- 87% מהתיקים הנפגעת הייתה אישה).
○ בשנת 2020 טופלו במרכזים לטיפול באלימות במשפחה למעלה מ- 10 אלף משפחות.
○ בשנת 2020 שהו במקלטים למעלה מ- 700 נשים.

● דו"ח מבקר המדינה בנושא "ההתמודדות עם תופעת האלימות בין בני זוג" אשר פורסם אשתקד, מצביע על שורה של כשלים בטיפולה של המדינה בתופעה, לרבות היעדר הגדרה בחוק לתופעת האלימות במשפחה, אי הכשרת עובדים סוציאליים בתחום והיעדר פעילות לאיתור משפחות בסיכון. הדו"ח מצביע על אמנת איסטנבול כנקודת יחוס כיצד יש להתמודד עם תופעת האלימות במשפחה .

האם האמנה לא תלבה את מלחמת המינים?
● ככלל, האמנה מכירה בכל צורותיה של תופעת האלימות במשפחה, גם כשהיא מכוונת נגד ילדים, גברים ואנשים בזקנה, והיא מעודדת את המדינות החתומות עליה לפעול להגנה על אוכלוסיות אלה. האמנה עוסקת בעיקר בהגנה על נשים שכן ישנם ביטויים של אלימות המכוונים רק כנגד נשים הפלה כפויה, מילת נשים, או בעיקר כנגד נשים, אלימות מינית ואונס, הטרדה מינית, אלימות במשפחה, נישואין בכפייה ועוד.

● האמנה אינה נכנסת להסדרי משמרות בין הורים, אלא מדגישה את הצורך להבטיח שקשר בין הורה לילד לא מסכן את טובתו ובטחונו של הקטין.

אודות פועלות ברשת

מיזם חממה לקידום אקטיביזם נשים ברשת ובשטח הצגת הרשומות של פועלות ברשת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.

%d בלוגרים אהבו את זה: