היום מתארחת בבלוג פועלות ברשת הדס רייס, יזמית חינוכית, בעלת תואר שני בשיווק וניסיון עשיר כמרצה, מנחת קבוצות ומאמנת אישית במגזר הפרטי, העסקי והשלישי.
הדס עובדת באגודה לקידום החינוך בירושלים וגרה במדרשת בן גוריון, שם נפגשנו גם לראשונה.
בפגישתנו הדס סיפרה לי על יוזמה להקמת בית ספר למנהיגות נשית – "ענבר" שעומד להיפתח בירושלים בשנת הלימודים הקרובה. המיזם סיקרן אותי והוביל לראיון המצורף בזאת.
שלום הדס, ממש שמחה לפגוש אותך. תוכלי לספר קצת על המיזם ואיך הגית אותו?
אינני מגיעה מרקע חינוכי, התארים שלי בכלכלה ובשיווק ובעולמות אלה עסקתי במשך למעלה מעשרים שנים. בתפקידי האחרון, שימשתי כמנכ"לית עמותה בירוחם שם התגוררנו. במהלך התקופה, בתי הבכורה, שסיימה אז את כיתה ו', בחרה ללכת וללמוד בבית הספר הדתי לבנות ביישוב. זאת למרות שאיננו משפחה דתית. אני הייתי ביית הספר הרבה פעמים כהורה פעילה וגם כמרצה והתרשמתי מאד מהאווירה הבית-ספרית, בה תלמידות הביעו עניין שאלו שאלות והשתתפו בצורה בולטת יותר מבתי ספר מעורבים בהם הרצתי. בנוסף, הרגשתי שגם בשיעורים וגם במרחבים האחרים בבית הספר, העיסוק של בנות בעצמן ובגופן היה שונה וחופשי יותר, פחות מודע. אני זוכרת שכל פעם שעמדתי לצאת מבית הספר אמרתי לעצמי – הלוואי והיה בי"ס כזה חילוני. עניין אותי לדעת אם יש כאלה והתחלתי לקרוא מחקרים וכתבות בנושא.
הגעתי לכמה מסקנות, האחת מהן שאכן קורה משהו בתוך מערכת החינוך ביחס לתלמידים ותלמידות שעלול להשפיע באופן שלילי או מעכב על הבחירות של התלמידות. דבר העלול לבוא לידי ביטוי גם בהמשך בבחירות ובהתנהלות בעולמות הקריירה והאקדמיה. הבנתי שישנן כל מיני דרכים להתמודד עם הפערים, אך בישראל בניגוד למדינות אחרות בעולם, לא קיימת האופציה של בתי ספר נפרדים שאינם דתיים ושיש בהם תכנית מגדרית משמעותית. נסעתי לחו"ל, בדקתי וראיינתי והבנתי שאני רוצה לפתוח אופציה כזו ולפתח מודל כזה בישראל. מודל שיציע אופציה נוספת למי שיתאים לה.
זה השלב בו הבנתי שעל מנת לקדם את המיזם, כדאי לחבור לשותפי דרך שמבינים ומכירים את מערכת החינוך. כך הגעתי לרשת האגודה לחינוך בירושלים. בשנתיים האחרונות אנו עובדים יחד ומפתחים את מודל "ענבר" שיחל לפעול בשנה"ל הבאה בירושלים.
מה בעצם המטרה בבית ספר פמיניסטי? למה זה חשוב ונחוץ?
כדי לענות על השאלה, חשוב להבין מה בעצם קורה היום במערכת החינוך: ראשית, האקלים הבית ספרי וההבניות החברתיות מעודדות התעצמות מגדרית בה כל מין מאמץ את הקודים שלו. שנית, חומרי הלימוד שמים דגש על דמויות גבריות משמעותיו והחומרים לא מכוונים לראיה מגדרית מאוזנת. שלישית, צוות ההוראה נותן באון לא מודע יחס שונה ומועדף לתלמידים על תלמידות ולבסוף קיימת שפה ותרבות המחפיצות נשים/נערות ויוצרת נורמה חברתית מורכבת בגיל מורכב.
אנו בענבר מציעות מודל חיובי שמטרתו להתגבר על מחסומים הקיימים היום במערכת ולייצר סביבה מעניקה המעניקה מעטפת מעצימה המלווה את תהליך הצמיחה של הנערות להפוך לכאלה הבוחרות את דרכן לפי היכרות מדויקת וטובה עם עצמן ועם יכולותיהן, היודעות לנסח את רצונן, להשמיע את קולן וכך להפוך למובילות בתחום בו הן יבחרו.
אנו בונות את הפדגוגיה במשקפיים מגדריות – כל מהלך בבית הספר: החל מהכשרת הצוות, דרך החומרים, ההתנהלות ושיתופי הפעולה עם המוסדות הסובבים את בי"ס יעבור דרך פריזמה מגדרית. בנוסף, חשוב לנו להטמיע את הייחודיות של המנהיגות בראייה מגדרית – הצמחה של הנהגה נשית. אנו בונות ומטמיעות פדגוגיה של מנהיגות אישית, דרך השמעת הקול שלנו, עידוד לאקטיביזם חברתי וציבורי דרך מנטורינג, חניכה, role modeling ועוד.
חשוב לי להדגיש שהכוונה היא לא לסגור את הבנות. זו לא הפרדה אידיאולוגית אלא תקופה מסוימת, קריטית במהותה, בה אנו נותנות את המרחב להתחזק, לבחור, להוביל ולצאת עם אמונה חזקה שהן מסוגלות. להשקיע בעצמן ובלימודים ללא רעשי רקע וזה בהחלט לא מתאים לכל אחת. זו אלטרנטיבה שיוצרת פלורליזם בחינוך.
מתי ואיפה אמור הבית ספר להיפתח והאם את יכולה לשער כמה תלמידות תרשמנה?
בית הספר יפתח בשנה"ל הבאה בירושלים, בהתחלה כמסלול תחת בית ספר קיים כמו הרבה בתי ספר חדשים במערכת החינוך הישראלית ובהמשך, יתפתח ויגדל כבית ספר צומח.
מה החזון שעומד מאחורי בית הספר?
כמסלול חילוני ממלכתי, "ענבר" מבקש ליצור מרחב המאפשר לתלמידות הזדמנות שווה להתפתח ולצמוח לנשים משמעותיות ומשפיעות, המנסחות את דעתן באופן ברור ומנהיגות את עצמן מתוך בטחון ביכולותיהן.
"ענבר" שואף ליצור קהילה של תלמידות, צוות חינוכי ומשפחות הרואות בחינוך אמצעי לשינוי חברתי ואשר מפתחת בקרב חבריה רגישות חברתית וסולידריות.
בתפיסתנו, חברות תמיכה ושותפות הן מפתח לביטחון עצמי, אומץ לב, הישגים לימודיים והצבת יעדים לחיים מלאים ומשמעותיים.
החזון החינוכי של "ענבר" מתורגם לתפיסה פדגוגית בה החשיבה המגדרית מתפקדת ככלי חינוכי המתבטא בכל ההיבטים של העשייה הבית ספרית, הגלויה והסמויה, הפורמלית והבלתי פורמלית.
הגישה הפדגוגית המגדרית תתבסס על פרקטיקות הוראה ולמידה חדשניות, שהצלחתן הוכחה בקרב מודלים ומחקרים ברחבי העולם, ואשר מטרתן להוביל את התלמידות להתמודד בהצלחה עם חסמים מגדריים, ולממש את עצמן באופן מיטבי בעולם. לדוגמא: תכנית ליווי אישי לכל תלמידה, תכנית מוגברת ללימודי מדעים, שיעורי גוף-נפש כחלק מהותי מתוכנית הלימודים ותוכנית התלמדות בקהילה.
תכנית הלימודים תתבסס על חשיפה למגוון תחומי היצירה האנושית: טכנולוגיה, אומנות, מדע ורוח, תוך שימת דגש על פיתוח חשיבה יצירתית וביקורתית ולמידה מתוך עולם האקטואליה והמעשה. כמו כן, תכנית הלימודים תעודד תלמידות לחקור את השורשים התרבותיים שלהן ולהכיר את תרבותן כמקור לחיזוק זהותן האישית והחברתית. וסביבת הלמידה תעודד את התלמידות להתנסות באתגרים חדשים, להעז לפרוץ את גבולות היכולת האישית ולהשמיע את הקול האותנטי שלהן במרחבים השונים של חייהן.
התלמידות תקבלנה ליווי אישי לטובת פיתוח היכולות הייחודיות להן, ובירור הרצונות האישיים שלהן. במרחב הלמידה הייחודי תמלאנה התלמידות תפקידים מובילים בכל התחומים, ולא רק בתחומים התואמים את הנורמות המגדריות. באמצעות מרחב אוטונומי ותכנית לימודית המקדמת מצוינות רב תחומית, בית הספר יפעל להצמחת דור של בוגרות הפועלות ומשפיעות במגוון המרחבים בחברה הישראלית.בלתי פורמלית.
מי הצוות שינהל את בית הספר?
את המסלול תוביל ותנהל מרים ליבוביץ אסרף, עמיתה שנה שניה במכון מנדל למנהיגות חינוכית ובעלת ניסיון רב בעולם החינוך. בימים אלה מרים ממיינת את הצוות לבית הספר.
מי תומכים במיזם הזה?
מעבר לאגודה לקידום החינוך שנותנת את התמיכה הפדגוגית, התשתיתית, הלוגיסטית והמשאבית, מלווים את התהליך גם מנהל חינוך בירושלים ומשרד החינוך. בנוסף, הקמתי צוות של ועדת היגוי המורכבת מנשים וגברים מעולמות תוכם שונים שילוו ויעזרו לקדם את המהלך בערוצים שונים.
***
אז זהו, בית ספר חדש יוצא לדרך חדשה ומעוררת השראה. כידוע חינוך הוא המפתח לתיקון ושינוי חברתי. תודה רבה לך הדס יקרה, משמח לשמוע על היוזמה מעוררת ההשראה הזו!
מאחלת לך ולכל העושות והעושים במלאכה הצלחה גדולה. במידה ואתן מעוניינות לרשום את הבת שלכן, או מרגישות שיש מישהו שזה רלוונטי לה או לו, ניתן להפיץ את הפוסט.
להשאיר תגובה